מעצר מונע בהוצאה לפועל
| דרגו את המאמר |
|
 |
התקבלו 2 דירוגים בציון ממוצע: 5.0 מתוך 5 |
ישנם מקרים בהם רשם ההוצאה לפועל נדרש להשתמש בסמכויותיו על מנת להגביל את חירותו של אדם לשם ביצוע הליכי גבייה. אחד מההליכים הללו, אשר יש לציין כי הוא איננו מן השכיחים, הינו מעצר מונע. מדובר במתן צו מעצר למשך 48 שעות כנגד החייב או מי מטעמו במידה ואלה עשו או זממו לעשות בכוונה מעשה שיימנע ביצוע הליך הוצאה לפועל או הפרעה לביצועו. רשם ההוצאה לפועל יפעל כאמור במידה והוא שוכנע כי לא היה מנוס ממעצר זה בכדי לאפשר ביצוע ההליך או מניעת הפרתו של הסדר הציבורי בעקבות הביצוע המדובר.
מקרים נדירים בלבד
כפי שצוין לעיל, מדובר בסעיף אשר השימוש בו איננו שכיח בנוף המשפטי בישראל, וזאת בלשון המעטה. להלן דוגמא למקרה כאמור אשר נדון בפני בית המשפט המחוזי בירושלים בשנת 2000. מדובר בבקשה דחופה אשר הוגשה על ידי כונס נכסים בדרישה לעצור את החייב ולהעמידו לדין. לחילופין, כונס הנכסים טען כי ניתן לאפשר לחייב "לתקן את הנזקים אשר הוא הרס בנכסו" בתוך שלושה ימי עבודה. יודגש כי בקשתו של כונס הנכסים הוגשה מכוח פקודת פשיטת הרגל, אך בית המשפט התייחס בדבריו ל"נדירותו" של צו המעצר המונע גם בהליכי הוצאה לפועל.
עובדות המקרה היו כדלקמן. המבקש התמנה ככונס הנכסים של החייב במסגרת הליכי הוצאה לפועל. התיק נפתח על ידי הבנק הבינלאומי הראשון. במקביל, החייב החל בהליכי פשיטת רגל ומונה נאמן לנכסיו. הנאמן הצטרף להגנתו של החייב במסגרת ההליך בבקשה למעצרו.
המבקש טען כי במסגרת הליכי ההוצאה לפועל שננקטו כנגד החייב, הוא נדרש לפנות את ביתו המפואר בירושלים. לטענת כונס הנכסים, בעת הפינוי, החייב גרם נזק לבית, באמצעות פועלים ששכר, ובין השאר הוא עקר אביזרי מטבח, כלים סניטריים, מערכות מיזוג אוויר, שטחים מקיר לקיר ועוד. יודגש כי במסגרת דיון אודות הפעולות האמורות, בית המשפט המחוזי מצא את התנהלותו של החייב ואשתו כ"התנהגות שנעשתה מרצון ובזדון, מתוך כוונה ברורה לחבל בנכס".
לאחר בחינת טענות הצדדים, בית המשפט קבע כי דין הבקשה להידחות. בית המשפט הדגיש כי תכליתו של המעצר שהתבקש על ידי כונס הנכסים הרשמי (לפי סעיף 57 לפקודת פשיטת הרגל) איננה עונשית אלא מניעתית. דהיינו, מדובר בסעיף אשר מטרתו למנוע מהחייב להשתמט מתשלום חובותיו. בית המשפט ציין כי תכלית הכפייה ותכלית המניעה המקופלות בסעיף המדובר אינן מתיישבות עם עקרונות היסוד אשר עוגנו בחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו, זה מכבר. אי לכך, הודגש כי השימוש בסעיף 57 לפקודת פשיטת הרגל הינו נדיר ביותר.
הצדדים במקרה הנ"ל לא הצליחו אפילו להפנות את בית המשפט לאסמכתאות בהן נעשה שימוש בהליך כגון דא. למעשה, בית המשפט נדרש לפסק דין שניתן בבית משפט אנגלי כנגד חייב שעלה חשש כי הוא מתכוון להימלט מהממלכה. גם בפסק הדין האנגלי השופטים הדגישו את זהירות היתר שעליהם לנקוט במקרים כגון דא.
לסיכום,
בית המשפט קבע כי "נדירות השימוש בסעיף זה מעידה אף היא כי מדובר במעצר בעל תכלית מניעתית שיעשה בו שימוש במקרים נדירים ביותר. המבקש לא הצליח להוכיח כי קיים חשש להרס דומה של נכסים אחרים שבידי החייב". אכן, ראש ההוצאה לפועל רשאי להוציא צו מעצר זמני כנגד חייב (או מי מטעמו) המבקש למנוע ו/או לסכל הליך הוצאה לפועל. עם זאת, על פי רוב, צו כגון דא לא יינתן אלא במקרים נדירים ביותר. במידה והזוכה סבור כי החייב פועל בכדי לסכל את מהלכי ההוצאה לפועל, יש באפשרותו לנקוט באמצעים אחרים, שכיחים יותר, דוגמת עיקולים, עיכוב יציאה מהארץ וכדומה.