שלבים עיקריים בהליך פשיטת רגל

דרגו את המאמר

הליכי פשיטת רגל הינם הליכים מורכבים אשר נועדו לשרת מספר מטרות. ראשית, מבחינתו של החייב מדובר בלא פחות מקרש הצלה, וזאת משום שאין ביכולתו לעמוד בנטל החובות הרובץ לפתחו. שנית, הנושים אמנם אינם יכולים לזכות במלוא החוב המגיע להם, אך יש באפשרותם להפעיל סנקציות כנגד החייב ולמנוע ממנו הברחת נכסים וכדומה. מעל לכל אלה, קיים גם אינטרס ציבורי בהליכים אלה וזאת מתוך התפיסה החברתית שיש לסייע לחייבים במצוקה על מנת שלא יהפכו לנטל על החברה והמשק. להלן מאמר הסוקר בקצרה שלבים בהליכי פשיטת רגל.

בקשת פשיטת רגל

בקשת פשיטת רגל יכולה להיות מוגשת על ידי החייב או על ידי הנושה. הבקשה מוגשת למעשה על יסוד מעשה פשיטת רגל שנעשה על ידי החייב. מעשה זה מהווה את העילה להגשת הבקשה. הגדרתו של מעשה פשיטת רגל נמצאת בסעיף 5 לפקודת פשיטת הרגל (לדוגמא, התחמקות מנושים, העברת מרמה, הודעת חייב וכדומה). כאמור, בקשה זו יכולה להיות מוגשת גם על ידי אחד מנושי החייב. גם כאן, שומה על הנושה לעמוד בתנאים הקבועים לשם הגשת בקשה על ידו בפקודה.

צו כינוס

בית המשפט מעיין בבקשת פשיטת הרגל, ובתגובת כונס הנכסים הרשמי, ומקבל החלטה בנוגע אליה. בסמכותו של בית המשפט לתת צו כינוס לנכסי החייב אשר במסגרתו החייב מתחייב להעביר את נכסיו לפיקוח של כונס הנכסים הרשמי. כעת, מתחילים מהלכים של הגעה לפשרה או הסדר מול הנושים. אם הבקשה הוגשה על ידי הנושה, הדיון בבית המשפט ייעשה במעמד הנושה, החייב, וכונס הנכסים הרשמי.

באם בית המשפט מחליט על מתן צו כינוס, עליו לקבוע מועד לדיון בבקשת פשיטת הרגל לגופה. מועד זה צריך להיות בתום חצי שנה מעת שניתן צו הכינוס. הדיון בבקשה נעשה במעמד החייב, נושיו וכונס הנכסים הרשמי. מהרגע בו ניתן צו הכינוס, ועד לדיון בבקשת פשיטת הרגל, ישנם שלבי ביניים. מדובר בפרק זמן בן חצי שנה במהלכו כונס הנכסים הרשמי שומע את הנושים באסיפת נושים ראשונה ומוצעים לעיתים הסדרי פשרה מצד החייב.

כמו כן, כונס הנכסים הרשמי מבצע חקירה כלכלית מקיפה אודות נכסיו של החייב וזאת על מנת להגיש לבית המשפט חוות דעת מטעמו לאור חקירה זו. במהלך החקירה, כונס הנכסים רשאי לדרוש מהחייב להציג בפניו מסמכים רלבנטיים. זאת ועוד, כונס הנכסים רשאי לחקור גם אנשים נוספים שייתכן ויש להם מידע שיכול להועיל לחקירה.

כאשר כונס הנכסים סבור שאין מנוס מעריכת חקירה פומבית של החייב לשם גילוי פרטים מלא ושלם, הוא רשאי לפנות לבית המשפט בעניין זה. כ-15 ימים לפני מועד הדיון בבקשת פשיטת הרגל כונס הנכסים מגיש לבית המשפט את חוות דעתו המקצועית לאור חקירתו.

פשרה או הסדר

בכל אחד מהשלבים בהליכי פשיטת הרגל, ואפילו בטרם ניתן צו לכינוס נכסים, החייב יכול להציע לנושיו הסדר או פשרה. הסדרים אלו תלויים באישורו של בית המשפט ובכוחם להביא את הליכי פשיטת הרגל לכדי סיום.

הדיון בבקשה

במידה והחייב והנושים לא הגיעו להסדר פשרה ביניהם, והגיע מועד הדיון בבקשת פשיטת הרגל, הצדדים הרלבנטיים (לרבות כונס הנכסים הרשמי והנאמן אם מונה) מגיעים לדיון בבית המשפט. בית המשפט רשאי לקבל מספר החלטות בדיון זה:

1. לקבוע כי החייב הינו פושט רגל.
2. לקבוע כי מייד לאחר ההכרזה על החייב כפושט רגל יש ליתן לאחרון צו הפטר.
3. לדחות את בקשת פשיטת הרגל מחמת חוסר תום לב ו/או ניסיון לנצל את הליכי פשיטת הרגל לרעה.
4. לדחות את ההחלטה וזאת על מנת לאפשר לצדדים להגיע להסדר.

 
סיום ההליך

הליכי פשיטת רגל מסתיימים כאשר ההליך מבוטל או בהעדר תועלת לנושים. כמו כן, ברור אפוא כי צו הפטר מסיים אף הוא את הליכי פשיטת הרגל והחייב זוכה עימו לפטור מחובותיו. הסדר פשרה מוסכם בין הנושים לבין החייב יכול לסיים את הליכי פשיטת הרגל.

הפטר

במידה וניתן לחייב צו הפטר, הוא פטור מחובותיו למעט חובות המגיעים למדינה בשל קנס או חובות לפי התחייבות למניעת עבירה, חוב אשר נוצר במרמה אשר פושט הרגל היה שותף לה, חוב שפושט הרגל השיג ויתור עליו בגין מרמה, וחבות לפי פסק דין מזונות.