הערת אזהרה - מידע

הערת אזהרה-

 

החוק בישראל מכיר בחמישה סוגי זכויות קנייניות אשר לגביהן ניתן לרשום הערת אזהרה:

 

1.       בעלות.

2.       שכירות.

3.       משכנתא.

4.       זיקת הנאה.

5.       זכות קדימה.

בחוק המקרקעין קיימת הגדרה לכל אחת מהזכויות הנ"ל, וזכויות אלו ניתנות, בתנאים מסוימים לרישום בלשכת רישום המקרקעין.

 

הערת אזהרה היא הערה הנרשמת בלשכת רישום המקרקעין (טאבו) והמצביעה על קיום התחייבות כתובה של בעל מקרקעין או בעל זכות במקרקעין לעשות בהם עסקה או להימנע מלעשות בהם עסקה.

 

תוכנה של ההתחייבות לגביה ניתן לרשום הערת אזהרה יכול שיהא חיובי או שלילי, לפי העניין-

 

חיובי-  לעניין התחייבות לבצע עסקה.

 

שלילי – לעניין התחייבות להימנע מביצוע עסקה מסוג מסוים או התחייבות גורפת להימנע מביצוע עסקאות בכלל.

 

מטרת הערת האזהרה היא ליידע את הציבור בדבר פרטים בעלי רלבנטיות לבעלי הקרקע הנוכחי ו/או עתידי.

 

כך יוצא שהערת אזהרה יכולה להזהיר מתקשרים פוטנציאליים בעסקת מקרקעין, כי  בנכס נשוא העסקה נערכה כבר עסקה קודמת.

 

הערת האזהרה יוצרת מעין עיכבון רישומי ומונעת העברת זכויות לאחרים, שיש בה כדי לסתור את האמור בהערה.

 

יש בהערת האזהרה כדי להעניק בטחון (יחסי) לרוכשים: בפרק הזמן מרגע חתימת החוזה ועד להעברת הזכות הקניינית, פרק זמן שיכול לנוע בין  מספר חודשים לשנים, יש בכוחה של הערת אזהרה, במקרים המתאימים כדי לגבור על עיקול שמוטל על הנכס, לאחר רישום ההערה.

 

 

כאשר זכויות הבעלים אינן רשומות בלשכת רישום המקרקעין (טאבו), אלא רשום בספרי החברה המשכנת, במינהל מקרקעי ישראל, רישומי הקרן הקיימת לישראל וכו’, הרי שלא ניתן לרשום "הערת אזהרה" במשמעה דלעיל, אלא קיימת אפשרות לרשום מעין הערה, זאת כמפורט להלן-

 

אצל רשם המשכונות- רישום בדבר מניעות מלעשות עסקה.

 

במינהל ו/או בחברה המשכנת- רישום הערה על הצורך בהסכמה או הערה על הגבלת כשרות משפטית.