|
המערכת הצבאית
פלילים בצבא:
בנוסף למערכת הפלילית ה"אזרחית" קיימת מערכת עונשית פלילית נוספת עם בתי משפט נפרדים ("בתי דין") המובחנים והיא המערכת הצבאית - מטרת המערכת הצבאית היא טיפול בעבירות צבאיות ועבירות פליליות שנעשות בזיקה לצה"ל.
הדגשים במערכת הצבאית שונים - אבל העקרונות נותרו אותם העקרונות של המשפט הפלילי על כל השלבים השונים והכללים השונים.
במסגרת המערכת הצבאית ראוי לציין את החשיבות הרבה שקיימת לנושא הסמים והענישה המחמירה יחסית בנושא זה - לאור חשיבות הנושא לשלטונות הצבא - אפילו הרא השימוש שלא במסגרת השירות הצבאי.
להדגיש: אפילו השתחרר כבר החייל מצה"ל יכול להיות מוגש כתב אישום.
עוד איפיון לתיקי הסמים הוא שחייל/חייל לשעבר עדיין יענש גם בגין כמויות שבאזרחות התיק היה נסגר בשל "אין עיניין לציבור" בשל הכמות הקטנה- המשפט יכול להתפח אפילו עד 1/2 שנה לאחר השחרור.
הרשעה פלילית:
השפיטה במערכת הצבאית, בה המשרד מייצג, היא כלפי חיילים וחיילים משוחררים - הסכנה בשפיטה בנוסף על הסכנה הברורה מעונש היא העובדה שבעבירות מסויימות ממשיך הרישום הפלילי לאזרחות - מה שפוגע ביכולתו של החייל לשעבר להשתלב בחברה ובעבודה.
לאור זאת חשוב להקפיד גם אל מול המערכת הצבאית לטעון לאי הרשעה וליצור מציאות שבמסגרת בית המשפט יטה לכיוון אי הרשעה.
לצורך הייצוג בבתי דין צבאיים דרוש אישור מיוחד (בנוסף לרשיון עריכת דין).
עו"ד אדטו מוטי מייצג בבתי דין צבאיים.
סמים בצבא:
מדיונית הצבא ביחס לסמים (מרבית העבירות סמים קלים) שונה באופן מהותי מהמדיניות במהערכת המשפט ה"אזרחית".
בצבא שרואה בשימוש בסמים סכנה חמורה חקירת הסמים תופסת פלח נרחב מהפעילות האכיפתית. חייל יכול להילכד הן בנסיבות אזרחיות (היינו בחופשה - פחות חמור) הן בנסיבות צבאיות (יותר חמור) ואפילו כתוצאה של בדיקת שתן אקראית המבוצעת בצבא באופן סדיר לחיילים.
שיקולים מרכזיים בשפיטת החייל (תיק שימוש):
1. מכתבי המלצה ממפקדיו.
2. סוג הסם. קל/קשה.
3. כמות השימוש. (ניתן לבדוק גם לפי הכמות בשתן).
4. תפקיד צבאי. (המחייב כוננות)
5. מיקום השימוש (צבאי אזרחי).
6. הבעת חרטה/נסיבות אישיות/רצון החייל בהמשך שירות.
7. שימוש בתפקיד.
ועוד ועוד.
יש לציין כי החומר הפעיל במריחואנה נותר בשתן אפילו 3 שבועות (בד"כ עקבות הסם נעלמים עד שבועיים לאחר השימוש האחרון) לאחר השימוש (בד"כ די בשבועיים) - בהנחה שלא נעשו מאמצים להעלים את שרידי החומר באמצעות חומרים המנקים את מערכת השתן.
לאחר החקירה מועבר הטיפול לבית הדין הצבאי שנוהג להחמיר הרבה יותר מהמערכת האזרחית.
לציין לאחר מיכן מועבר החייל לברור ב"וועדת סמים" צבאית על מנת לבחון את הצורך לשחרורו מהצבא - נהוג להביא לדיון בוועדה (כמו בכול ההליך הצבאי) מכתבי המלצה ממפקדיו של החייל ואת הערכתם לתפקודו - ניתן להיות מיוצגים על ידי עורך דין בדיוני הוועדה.
לציין העבר הפלילי ממשיך לרדוף את הנאשם בפלילים צבאיים גם באזרחות.
עוד לציין לאור המדיניות המחמירה נהוג להגיש בקשות לחנינה לנשיא לאחר השחרור מצה"ל - 1.5 שנים אחרי השחרור במידה ואין עבר נוסף אזי בד"כ יומלץ ע"י הפרקליט הצבאי הראשי לקבל את הבקשה ולמחוק את הרישום.
הליכי המעצר בצבא:
בעיקרון אותם כללים המנחים מעצר באזרחות חלים גם בצבא.
בפועל המערכת הצבאית מחמירה הרבה יותר בטיפול בעבירות פליליות.
מצד שני בהליך הפלילי הצבאי קיימת מודעות גדולה הרבה יותר מההליך הפלילי האזרחי לחשיבות של "זכות ההוועצות" עם עורך הדין כבר משלב המעצר לכן השפעת הטיפול בתיק מהשלב הראשוני חשובה ביותר.
כמו כן הדגשים בצבא ביחס לעבירות שונים - מצד שני מרבית העצורים החיילים בין בקבע ובין בסדיר הינם אנשים נורמטיביים על כל המשתמה מכך - לאור זאת הדגש בעת המעצר הינו מעט שונה.
שירות המבחן בצבא:
בצה"ל במערכת השפיטה לא קיים מושג של "ללא הרשעה" ולא קיים שירות המבחן היכול להמליץ על הימנעות מהרשעה.
לאור זאת קשה ביותר ללמד על נסיבות מיוחדות באמצעות גורם אוביקטיבי - הכלי המרכזי הקיים הוא הכנת חוות דעת פרטיות ללמד על הנסיבות האישיות המיוחדות.
לכן חשוב במיוחד לבחון בכול אירוע האם ניתן להפוך את הנסיבות לנסיבות צבאיות שבהן לא תרדוף את הנאשם ההרשעה הפלילית.
כיום במערכת הצבאית ממתינים לבחינה של ההלכה הקיימת בדבר ה"זכות" לאי הרשעה.
|
