פסק דין הצהרתי

דרגו את המאמר

התקבלו 4 דירוגים בציון ממוצע: 3.2 מתוך 5

פסק דין הצהרתי הינו הליך משפטי אשר מטרתו להצהיר על קיומה של זכות מסוימת השייכת לפלוני. למשל, פסק דין המצהיר כי הבית בו החייב גר איננו ביתו אלא נכס בבעלות אחר. במקרים כגון דא, במידה ופסק הדין ההצהרתי יתקבל, הזוכה ולשכת ההוצאה לפועל לא יוכלו להטיל עיקול על הנכס המדובר. פסק דין הצהרתי יכול להתייחס הן למקרקעין והן למיטלטלין. נשאלת אפוא השאלה, אימתי יהיה זה נכון לפתוח בהליך של תובענה לפסק דין הצהרתי במקרה של עיקול מיטלטלין. כמו כן, האם יש בפסק הדין הנ"ל את היכולת למנוע עיקולים של מיטלטלין ו/או מקרקעין?

ראשית, יש להבדיל בין שני מקרים - מיטלטלין אשר נמצאים בחזקתו של החייב, ומיטלטלין אשר אינם בחזקתו אל האחרון. במקרה הראשון, כאשר המיטלטלין מעוקלים והם בחזקתו של החייב, קיימת חזקה כי הם שייכים לאחרון. דהיינו, שומה על המבקש את הסעד ההצהרתי להוכיח שלמרות שהמיטלטלין היו בחזקתו של החייב, לא מדובר במיטלטלין השייכים לו. המקרה השני נוגע למיטלטלין אשר היו ברשותו של אחר בעת שעוקלו. כעת, נטל הראיה הינו הפוך. דהיינו, חזקה על המיטלטלין שהם אינם של החייב והטוען אחרת - עליו הראיה. משמע, הזוכה צריך להוכיח כי המיטלטלין המדוברים הינם בבעלותו של החייב, וזאת למרות שהם היו בחזקת אחר.

ספק בעלות

סעיף 28 לחוק ההוצאה לפועל עוסק במקרים של "ספק בעלות" (כך גם כותרתו). הסוגיה השכיחה ביותר בהליך לקבלת פסק דין הצהרתי הינה כאשר המיטלטלין שעוקלו היו למעשה בבעלות של צד ג', למרות שהחייב החזיק בהם. למשל, כלי עבודה של המעסיק (כגון טלפון סלולארי) אשר הוחזקו על ידי החייב בעת הופעת המעקלים בפתח ביתו. במקרים בהם הזוכה נוקט כנגד החייב בפעולות עיקול שונות, והנכסים המדוברים עליהם מתבקש העיקול הינם בבעלותו של צד ג', עומדות בפני הצד השלישי מספר אפשרויות פעולה:

1. הגשת בקשה לעיכוב הליכים להוצאה לפועל, באמצעות החייב או באמצעות עצמו, וזאת לשם מניעת העיקול עד לדיון בפסק הדין ההצהרתי. בקשה זו מבוססת על הטענה כי לא מדובר במיטלטלין של החייב אלא במיטלטלין בבעלות צד ג'. צד ג' יכול להגיש בקשה כאמור מכוח סעיף 28(ג) לחוק ההוצאה לפועל (מטרתה להביא לעיכוב הליכי עיקול ומימוש של המיטלטלין).
2. הגשת בקשה לבית המשפט המוסמך למתן סעד הצהרתי לפיו מדובר במיטלטלין שאינם של החייב אלא של צד ג'.
   במידה וצד ג' בחר באפשרות הראשונה, חשוב לדעת כי ראש ההוצאה לפועל איננו משמש כחותמת גומי והוא יכול לדחות את הבקשה או להתנותה בהפקדת ערובה מצידו של המבקש. במידה וצד ג' איננו משלים עם החלטתו של ראש ההוצל"פ, פתוחה בפניו הדרך לצרף בקשה לעיכוב הליכים לתביעת סעד הצהרתי בבית המשפט.

משמעותה של קביעת ראש ההוצאה לפועל

קביעת ראש ההוצאה לפועל במקרים כגון דא איננה קביעה מכרעת והיא עוסקת רק באופן לכאורי בלבד ולשם הצרכים הדרושים להליכי ההוצאה לפועל. דהיינו, עצם העובדה שראש ההוצאה לפועל דחה את בקשתו של פלוני לעכב הליכים בנוגע למיטלטלין מסוימים, איננה מעידה בהכרח כי בית המשפט יפסוק באופן זהה. עם זאת, עורכי דין העוסקים בתחום מזכירים לא אחת כי "החלטת בית המשפט מושפעת מהחלטתו של ראש ההוצאה לפועל אשר התקבלה לפניו".

יתרה מכך, טול מקרה בו המיטלטלין היו בחזקתו של צד ג' ועוקלו על ידי ההוצאה לפועל. צד ג' פונה לראש ההוצאה לפועל ומבקש לעכב את ההליכים בעקבות אי הוכחה שמדובר במיטלטלין של החייב. כעת, הנטל מוטל על הזוכה. במידה וראש ההוצאה לפועל יקבל את עמדת הזוכה, וצד ג' ייאלץ לפנות לבית המשפט, נטל ההוכחה יתהפך ויונח לפתחו של התובע.

דהיינו, ניתן לראות כיצד החלטתו הלכאורית של ראש ההוצאה לפועל משפיעה על ההליך בבית המשפט. כמו כן, עורכי דין העוסקים בתחום ממליצים לצד ג' שלא לשקוד על שמריו וזאת משום ששיהוי בלתי סביר עלול להוציא את העוקץ מפסק הדין ההצהרתי. לדוגמא, במידה והמיטלטלין כבר מומשו ונמכרו, צד ג' לא יוכל להרוויח מאומה מפסק דין הצהרתי זה.